בין סליחה לאחריות הורית

בין סליחה לאחריות הורית: תיקון היחסים לאחר פרידה בראי תקופת החגים

מאת: אריאל סבח עו"ס , מטפל רגשי ומייסד החיבור הנכון וחבר באגודת היועצים והמטפלים בישראל

תקופת ראש השנה ויום הכיפורים מזמינה באופן טבעי עיסוק בחשבון נפש, סליחה, שינוי ותיקון. עבור הורים הנמצאים לאחר פרידה או גירושין, מושגים אלו עשויים לקבל משמעות מורכבת במיוחד. הקשר הזוגי אמנם הסתיים, אך כאשר ישנם ילדים משותפים, הקשר ההורי ממשיך להתקיים ולעיתים אף דורש התמודדות אינטנסיבית יותר. מתוך המפגש המקצועי עם משפחות המצויות בקונפליקט, מאמר זה מבקש לבחון כיצד ניתן לעבור ממאבק זוגי מתמשך לאחריות הורית משותפת, ומה יכולה תקופת החגים ללמד אותנו על האפשרות לתיקון שאינו מחייב מחיקה של העבר.

כשהזוגיות מסתיימת – אבל הקשר אינו מסתיים

פרידה וגירושין אינם אירוע נקודתי בלבד, אלא תהליך של הסתגלות למציאות משפחתית חדשה. עבור הורים לילדים, הפרידה מביאה עמה פרדוקס: מצד אחד, הם מבקשים להיפרד ולצמצם את הקשר ביניהם מצד שני, ההורות מחייבת אותם להמשיך לתקשר, לקבל החלטות ולהיות נוכחים יחד בצמתים משמעותייםבחיי ילדיהם.
במסגרת עבודתי כעו״ס במחלקה לסדרי דין אני פוגש לעיתים משפחות שבהן המחלוקת הגלויה עוסקתבזמני שהות, בחינוך או בקבלת החלטות, אך מתחת לפני השטח נמצאים רגשות עמוקים הרבה יותר,פגיעה אכזבה, כעס, תחושת נטישה ולעיתים גם צורך שהצד השני יכיר בעוול שלתחושתם נעשה להם.
מחקרים העוסקים במשפחות לאחר גירושין מצביעים על הקשר שבין קונפליקט בין־הורי לבין הסתגלותם הרגשית וההתנהגותית של ילדים. מטא־אנליזה רחבת היקף הראתה כי לאיכות היחסים בין ההורים ולדפוסי ההורות יש משמעות חשובה להבנת הסתגלות הילדים לאחר הגירושין. (van Dijk et al., 2020)
כשהוויכוח על החג הוא בעצם על משהו אחר
נחשוב על זוג הורים פרודים לשני ילדים, הנמצאים בקונפליקט מתמשך סביב זמני השהות. לקראת ראש השנה מתעוררת מחלוקת: אצל מי ישהו הילדים בערב החג? אחד ההורים מבקש לשנות את ההסדר כדי שהילדים יוכלו להשתתף במפגש משפחתי מורחב. ההורה השני מסרב.
על פניו, מדובר בוויכוח טכני על ערב אחד בלוח השנה. אלא שבשיחה עם כל אחד מהם בנפרד מתברר שהוויכוח נושא בתוכו סיפור רחב בהרבה. עבור אחד מהם, הבקשה מסמלת פעם נוספת תחושה שהצרכים שלו אינם נלקחים בחשבון. עבור האחר, ההסכמה לשינוי נחווית כוויתור נוסף בתוך מערכת יחסים שבההוא מרגיש שכבר ויתר רבות. פעמים רבות בפרט אצל האם נחווה פשוט קושי ואף פחד "כיצד תעשה ללא ילדיה היא ממש לא יכולה בלעדיהם" בפרט בחגים .
וכך, מבלי שהתכוונו לכך, הילדים עלולים למצוא את עצמם נושאים על כתפיהם מאבק שאינו שלהם
בנקודה הזאת אפשר לנסות לשנות את השאלה. במקום לשאול רק ״מי צודק?״, אפשר לשאול: ״מה הילדים צריכים מאיתנו כרגע?״
השינוי קטן לכאורה, אך משמעותי. הוא אינו מבטל את הכאב של אף אחד מההורים , אלא מבקש להחזיראת ההורות למרכז.

גם הספרות המקצועית מצביעה על הבחנה חשובה: עצם קיומה של מחלוקת בין הורים אינו בהכרח הגורם המזיק. לאופן שבו הקונפליקט מתנהל יש משמעות רבה . מחקרים מצביעים על כך (6202 .(Zhang & Wu שקונפליקט המתנהל באופן בונה יכול להיות קשור לתוצאות שונות משמעותית מקונפליקט הרסני ומתמשך.
שסליחה אינה מחייבת שכחה. ודווקא בתקופת הימים הנוראים קיימת לעיתים ציפייה ״לסלוח ולהמשיך הלאה״. אולם במציאות שלפרידה מורכבת, דרישה כזו עלולה להיות לא מציאותית ואף להחמיץ את משמעותו של התיקון.

תיקון אינו מחייב את ההורים לחזור להיות חברים. הוא גם אינו דורש מהם להסכים לגבי מה שהתרחש בעבר. לעיתים התיקון מתחיל במקום הרבה יותר מעשי: בהחלטה שלא להעביר מסרים דרך הילד; לא לשאול אותו מה מתרחש בביתו של ההורה האחר; לא לגרום לו להרגיש שעליו לבחור צד; ולא להפוך כל שינוי בזמני השהות למאבק על ניצחון והפסד.
מכאן גם תפקידו המורכב של איש המקצוע. המטרה אינה בהכרח לייצר פיוס בין בני הזוג לשעבר, אלא לסייע להם להפריד ככל האפשר בין הסיפור הזוגי שהסתיים לבין הסיפור ההורי שממשיך להיכתב.
אולי דווקא כאן מתחברת עבודתנו המקצועית לרעיון התשובה של תקופת החגים. אין ביכולתנו לשנות את מה שכבר התרחש, ולעיתים גם אין אפשרות לתקן את הקשר שהיה. אך עדיין קיימת האפשרות לבחור כיצד יתנהל הקשר מכאן והלאה.
עבור הורים לאחר פרידה, לפעמים התיקון הגדול ביותר אינו הסליחה שהם מצליחים להעניק זה לזה אלאהילד שהם מצליחים, יחד, להוציא מתוך המאבק.

מקורות
van Dijk, R., van der Valk, I. E., Deković, M., & Branje, S. (2020). A meta-analysis on interparental conflict, parenting, and child adjustment in divorced families: Examining mediation using meta-analytic structural equation models. Clinical Psychology Review, 79, 10
Zhang, X., & Wu, Q. (2026). Constructive interparental conflict and children's outcomes: A systematic research synthesis. Journal of Marital and Family Therapy, 52(2), e70135