אשמה ויחסים זוגיים: ניתוח פרוידיאני מעמיק

לפי תורת פרויד, אשמה היא רגש חברתי ייחודי, הנובע בעיקר מהסופר אגו – החלק בנפש המייצג את קולם המופנם של ההורים והחברה. אשמה אינה צומחת מבפנים, היא באה מבחוץ, או לפחות ככה אנחנו מרגישים אותה. פרויד תיאר את הנפש כמורכבת משלושה חלקים: האיד, האגו והסופר אגו. האיד הוא החלק בתוכנו שמביא את הדחפים הילדיים והחייתיים שלנו לידי ביטוי. הסופר אגו, דרך האגו, עוצר את שעטת הסוסים הפראיים של האיד, מאלף אותו ואומר לו שהוא חייב לרסן את עצמו, לשלוט בעצמו, לעמוד בתסכולים, לראות גם את האחר ולהתחשב בו. הסופר אגו מסדיר את הפעילות החברתית, הוא נציג החברה בתוכנו ולולא הסופר אגו, החברה לא היתה יכולה להתקיים. פרויד הבין שהסופר אגו הוא למעשה קולם המופנם של הורינו, במיוחד של האב, ושל החברה, המופנם על ידי הילד כדי לחוש את אהבתם וקרבתם. תהליך זה אינו בהכרח רציונלי, ולעיתים הוא מנגנון נפשי לא מודע שמפעיל אותנו, ולא תמיד לטובתנו. אמיתי מגד, מטפל זוגי ומשפחתי ומדריך מוסמך, ראש התכניות להכשרת מטפלים משפחתיים וזוגיים במכללה האקדמית תל חי ובהרצליה, מחבר הספרים "פיות ומכשפות", "משפחה כן בוחרים" "דהרמה תרפיה", "טיפול זוגי מבוסס מובחנות" ו"להיות ראוי". ספר מרתק על אשמה בשם "מפרויד ועד איין ראנד – פרקים בתולדות האשמה בעידן הקפיטליסטי", מאת עודד גולדברג, מניח כמה תובנות של פרויד לגבי אשמה: (rest of the original text follows)