שרה וינבג Be.d
טלפון: 052-7642840
בעלת תואר בחינוך מיוחד, מטפלת רגשית בטיפול אינטראקטיבי במשחק לילדים
חובשת, מדריכת עזרה ראשונה ומגישת עזרה ראשונה נפשית מטעם מרכז י.נ.ר והמרכז הבינלאומי לחוסן
תפקודי אנשי מקצוע רבים פוגשים במהלך עבודתם בילדים המדברים על מוות והתאבדות, לפעמים מאיימים
בהתאבדות, וייתכן שאף מנסים בפועל להתאבד. הורים לילדים מדווחים לעתים על הבעת משאלת מוות
ברורה מצד הילד, כמו אני לא רוצה לחיות במקרים אחרים נשמעות אמירות כמו לא טוב לי עם
עצמי אולי יותר טוב אם אני כבר לא אהיה או אולי היה לכם יותר טוב אם בכלל לא הייתי כאן
אמירות מסוג זה, המזעזעות הורים לילדים בכל גיל, עשויות להיות מפחידות במיוחד כאשר הן נשמעות
על ידי ילדים צעירים. דיבור זה על מוות והתאבדות מהווה את הסיבה לפניה הנפוצה של הורים לילדים
מחוננים למטפלים וליועצים לילדים מחוננים ומשפחותיהם, גם בגילאים צעירים משניתן היה לצפות
(דויד, 2013).
במאמר זה נתייחס למאפייני הילדים המחוננים, למושג המוות, ולגורמי התאבדות אצל ילדים ונראה האם
קיימות נקודות השקה בין שני הפרמטרים הללו.
מושג המוות אצל ילדים
הדיון בהבנת מושג המוות על ידי ילדים צעירים טעון במיוחד גם בקרב חוקרים ומטפלים, לאור ההנחה
הרווחת לפיה הבנה כזאת היא תנאי למחשבות על התאבדות ולניסיונות התאבדות של ילדים. כך, הדעה
הקדומה שרווחה בעבר לפיה ילדים אינם מבינים מהו מוות (רביב וכצנלסון, 1986) עמדה בבסיס
התפיסה השגויה בדבר שיעורים אפסיים של התאבדות ודיבור על התאבדות בקרב ילדים. כיום חלוקים
אנשי מקצוע המטפלים בילדים באשר לסוגיה, והתשובה לשאלה מה בדיוק מבין ילד צעיר כאשר הוא
מדבר על מוות אינה חד משמעית.
מחקר עדכני מצא למשל כי ילדים בגילאי 3-4 החזיקו בתפיסות שגויות בנושא המוות יותר מאשר ילדים
בגיל 4-6. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם התיאוריה של פיאזה Piaget, 1929)), שעל פיה ילדים
תופסים את מושג המוות בשלבים, כאשר בכל שלב התפיסה היא בהתאם ליכולת ההבנה באותו שלב. רק
בגיל 11 ומעלה, הילד עובר מחשיבה קונקרטית לחשיבה פורמלית (מחשיבה על המצוי לחשיבה על
הרצוי). המושגים החשובים להבנת מושג המוות כמו אי-הפיכות, אינם מובנים לילדים לפני גיל זה.
התפתחות הבנת מושג המוות אצל ילדים מבוססת אם כן על תפיסת התפתחות היכולות הקוגניטיביות: ככל
שהן משתפרות, כך משתפרת הבנתו הכללית במושג המוות.
במקרה של ילדים מחוננים, שלב המעבר מחשיבה קונקרטית לחשיבה פורמלית יכול להופיע מוקדם יותר,
לעתים כבר בגיל 5-6, ומכאן שילדים מחוננים עשויים להגיע לתפיסה בוגרת של מושג המוות בגיל צעיר
בהרבה מהממוצע.
התאבדות וגורמי סיכון אצל ילדים.
עד לפני מספר עשורים, בקרב הקהילה הטיפולית הייתה מקובלת הנחה לפיה ילדים לא מתאבדים או
בעיית ההתאבדות לא קיימת לפני גיל ההתבגרות. לפי האמונה שרווחה אז, גם כשנמצאו מחשבות
התאבדות בקרב ילדים בגיל טרום-התבגרות, ניסיונות התאבדות בפועל כמעט לא היו קיימים. מחקרים
רבים שנערכו מאז ערערו הנחה זאת, וכיום מקובל להניח שהשיעורים האפסיים של ניסיונות התאבדות
ילדים המדווחים נעוצים בהסתרה מצד ההורים (תקוה ומי-עמי, 2005).
הקשר בין ניסיונות אובדניים ואיומי התאבדות אצל ילדים לבין מחשבות על מוות. בפרט, מראה כי קיימת
תפיסה מעוותת של מושג המוות, הרואה במוות מוצא מפני חיים שנתפסים כבלתי נסבלים או סוג של
חיים טובים יותר ומאושרים יותר מהחיים הנוכחיים, תפיסה זו מהווה גורם סיכון לאובדנות אצל ילדים.
גורם סיכון מרכזי נוסף להתאבדות הוא דיכאון. דיכאון והתאבדות קשורים זה בזה בקשר הדוק, שכן
מחשבות על התאבדות או מוות או תכנון התאבדות הם אחד מתשעת הקריטריונים לאבחון הפרעת דיכאון
מזורי (DSM-IV, 2000). גורמי סיכון נוספים שנמצאו במחקרים שונים כוללים הפרעות פסיכיאטריות,
הפרעות נפשיות והפרעות התנהגות, מגורים שלא עם שני ההורים הביולוגיים , התנהגות אנטי-חברתית,
משבר משמעותי שגרר פעמים רבות סילוק מבית הספר, ניסיונות התאבדות קודמים, ושיעור גבוה של
דיכאון אצל הורי הילדים ואחיהם.
גם מגדר נמצא כגורם סיכון, שכן מספר ניסיונות ההתאבדות בקרב בנים נמצא ככפול מאשר בקרב בנות.
גורם סיכון נוסף להתאבדות בקרב ילדים הוא אינטליגנציה גבוהה.
מחוננות – הגדרה
קבוצות חריגות באוכלוסייה היוו מאז ומעולם מוקד לחקירות סוציולוגים, פסיכולוגים ואנשי מחקר שונים
מכל קצוות הקשת המקצועית. קבוצות אלו הושוו עם קבוצות אחרות, מוינו לתת קבוצות ודורגו עפ"י
כללים שנקבעו לצורך העניין. אחת מהקבוצות הללו, אולי המדוברת ביותר, היא קבוצת הילדים
המחוננים. קבוצה זו היא קבוצה של ילדים השונים משאר האוכלוסייה בנקודות רבות ובכללן במנת
המשכל שלהן, בתפיסת עולמן ובהתנהגותן הפסיכולוגית.
אין הגדרה אחידה למחוננות. הספרות העוסקת בתחום זה מציגה הגדרות שונות על פי תפיסות שונות.
השונוּת בהגדרות משפיעה על מדיניות האיתור של מחוננים, על רציונל ההוראה של תלמידים אלה ועל
הטיפול בהם (לנדאו, 2001.) עם השנים חלה התפתחות ובתוכה מעבר מהגדרות כמותיות, המודדות
מחוננות על סמך מבחני משכל ופוטנציאל שכלי, להגדרות איכותניות המתייחסות להיבטים קוגניטיביים,
רגשיים וסביבתיים, ורואות במחוננות דבר דינמי ומתפתח, כדי להגדיר פרט בתור “מחונן” לא די
באינטליגנציה גבוהה, ויש צורך בתהליך התפתחות נוסף. נטען כי מחוננות היא ביטוי של ביצועים או
תפוקה ברמה הנמצאת באופן ברור, אך מלבד זאת, המחוננות מתפתחת: בשלבים הראשונים המשתנה
העיקרי הוא פוטנציאל, ובשלבים הבאים, המדד למחוננות הוא הישגים, הצטיינות ובולטות. כמו כן,
משתנים רגשיים וחברתיים ממלאים תפקיד חיוני בביטוי של מחוננות בכל שלב התפתחותי, והם ניתנים
לעיצוב ולהכוונה. (מן וגינדי, 2021)
מאפייני מחוננות כגורמי סיכון לאובדנות
במחקרים הקיימים לא אותר כאמור קשר ישיר בין מאפייני מחוננות לבין אובדנות; אולם מספר מאפיינים
אישיותיים של מחוננות נתפסים כגורמי סיכון להופעת דיכאון ובעיות נוספות, שמהוות כאמור בתורן
סיכון לאובדנות: נטייה לפרפקציוניזם, קיים קשר ישיר בין פרפקציוניזם ודיכאון, כי הפרפקציוניזם תורם
גם הוא לאתגרים החברתיים והרגשיים יוצאי הדופן של הילד המחונן.
כמו כן, מחוננים נוטים יותר לסגירות ולמופנמות, הכוללת עיבוד מידע ורגשות באופן פנימי לפני שהם
מוצגים בפני העולם. צורת התקשורת שלהם שהיא פחות מיידית עלולה לתרום למסורבלות חברתית
ולבידוד ולהוביל כך לדיכאון.
ילדים ברמת מחוננות גבוהה עלולים להפגין תגובות חזקות יותר, עמוקות יותר ומתמשכות יותר לגירויים
מאשר בני גילם רגישות יתר זאת חושפת ילדים מחוננים לסיכון לפיתוח הפרעות מגוונות, ולדיכאון לצד
הגורמים האישיותיים שצוינו, מאפייניו הקוגניטיביים הייחודיים של הילד המחונן דנים אותו להיות יוצא
דופן בחברת בני גילו, ופעמים רבות מבודד. מאפיינים אלה כוללים צורך בדיוק, חשיבה מופשטת, נטייה
לשימוש במטפורות ובסמלים, והבנה מהירה מהרגיל. .(Hollingworth, 1942)
גורם חשוב נוסף שניתן לראותן כגורמי סיכון לאובדנות, הוא הגיל הקוגניטיבי המתקדם של הילד המחונן
ביחס לגילו הכרונולוגי. פער זה עלול להיות מלווה בפער בין יכולותיו הקוגניטיביות של הילד לאלו
הרגשיות, ולהקשות עליו להתמודד עם רגשות דיכאוניים. בשל ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים אלה
מעבר למוסכמות ומעל לציפיות של משפחתם, חבריהם ללימודים ומוריהם, הם עלולים לחוש לעתים
חוסר שיווי משקל פנימי והרגשה של א-סינכרוניות עם הסביבה. ללא תמיכה מספקת ומציאת מוצא
יצירתי, התוצאה עלולה להיות מצבים של חרדה, דיכאון ועוד, אשר חושפות בתורן את הילדים לסכנת
אובדנות.
לגיל הקוגניטיבי המתקדם השלכות נוספות, שכן הוא עשוי להשפיע על גם הבנת מושג המוות ועל רמת
הסיכון לאובדנות. כפי שתואר במאמר זה, ייתכן שעל מנת להבין את רמת הסיכון בקרב ילדים מחוננים
יש לקחת בחשבון דווקא את הגיל הקוגניטיבי, המקדים את זה הכרונולוגי.
סיכום
תופעת ההתאבדות בקרב ילדים מחוננים, כוללת את מאפייני המחוננות שלהם כפוטנציאל להוות גורמי
סיכון לאובדנות באופן ישיר או עקיף, נראה כי יש נקודות השקה בין גורמי סיכון לאובדנות אצל ילדים
לילדים מחוננים כמו: דיכאון, הפרעות נפשיות והפרעות התנהגות. אולם נראה כי אין מספיק מחקרים
שחקרו והשוו בין סוגי אוכלוסיות הללו. המסקנה העולה מהנתונים לעיל היא, כי על אף שמחוננות
כשלעצמה אינה מהווה גורם סיכון להתאבדות, על אף שמחוננות כשלעצמה אינה מהווה גורם סיכון
להתאבדות, ישנה קורלציה גבוהה בין גורמי סיכון להתאבדות אצל ילדים למאפייני המחוננות. במקרים
אלה יש לשים לב באופן מיוחד גם לילדים בגיל צעיר, על אף שבקרב כלל האוכלוסייה שיעור מחשבות
ההתאבדות וניסיונות ההתאבדות בגילאים צעירים הוא נמוך. בקרב ילדים מחוננים, שגילם הקוגניטיבי
גבוה יותר, עלול השיעור להיות גבוה יותר. על הורים ומטפלים לשים לב במיוחד כשילד מחונן מדבר על
מוות ולקחת בחשבון שעל אף הגיל הצעיר ייתכן שיש לו מחשבות התאבדות ואף למעלה מכך.
מקורות:
דויד, ח. (2013). מחשבות מוות ואיומי התאבדות של מחוננים צעירים. הכשרת מטפלים מרכז שניידר.
לנדאו, א’ (2001). האומץ להיות מוכשר. לוד: דביר.
עינב, מ. וגינדי, ש. (2021). התמודדויות מתבגרים מחוננים בעיצוב זהותם. ירושלים: המכללה האקדמית
לחינוך ע"ש דוד ילין.
רביב, ע. וכצנלסון, ע. (1986). משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו. תל אביב: ספרית מעריב.
תקוה, ר. ומי-עמי נ. (2005). התאבדות וניסיונות התאבדות בקרב בני-נוער. התופעה ודרכים למניעתה.
הכנסת, מרכז המחקר והמידע. עדכון למסמך מיום 21.6.2004. נדלה מאת הכנסת ב-16 באפריל 2013:
Hollingworth, L. (1942). Children above 18O IQ Stanford-Binet: Origin and
development. Yonkers-on-Hudson NY: World Books,,
Piaget, J. (1929). The childs conception of the world. London: Routledge Kegan
Paul.
